דניאל סמבורסקי
33 views | +0 today
Follow
דניאל סמבורסקי
דניאל סמבורסקי היה מלחין בתקופת הישוב לאחר קום המדינה
Curated by shon mazor
Your new post is loading...
Your new post is loading...
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

שיר בוקר

מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי ביצוע: חבורת שירו שיר
more...
liel katz's comment, February 27, 2013 4:09 AM
שיר מקסים ותודה שהעלתם אותו
nikol tatarjichki's comment, February 27, 2013 4:22 AM
שיר יפה ומרגש מאוד אהבתי אותו
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

דניאל סמבורסקי

דניאל סמבורסקי | דניאל סמבורסקי | Scoop.it

דניאל סמבורסקי נולד בעיר קניגסברג למשפחה ציונית דוברת עברית שהיגרה מרוסיה לגרמניה בשנת 1896. באוטוביוגרפיה בשער ספרו "אדמה ושמי שמים" מעיד סמבורסקי על עצמו, כי כשהיה ילד בן חמש הכיר ושר (בעברית צחה) שירים כגון "שם בארץ חמדת אבות", "הוי ערש מולדת" ושירים רבים נוספים שנכתבו והולחנו כהד של ביטוי אמנותי לתנופת ההתישבות של תנועת "חובבי ציון".
כמקובל במשפחות יהודיות באותה תקופה, דניאל הצעיר החל ללמוד נגינה בפסנתר ובגיל תשע החל בנסיונות ראשונים בהלחנה. בשנת 1923 עברה המשפחה להתגורר בעיר דנציג ושם החל סמבורסקי גם ללמוד תאוריה של המוזיקה ונגינה בצ'לו. בצד השלמת השכלתו החל לחבר לחנים לשירי המשוררת אלישבע ולשירי אברהם שלונסקי.

בברלין החל ללמוד רפואה בצד המשך השכלתו המוסיקלית והושפע (על פי עדותו) מאייזלר וקורט וויל, אשר יצירתם שינתה דפוסי תרבות רבים באותן שנים.

בשנת 1931 הלחין סמבורסקי את המחזמר "הפתרון היחידי", אשר הוצג בברלין על ידי להקת "ברק" ועודד יהודים לעלות ארצה. (אני מפנה את הקוראים לסיפורי שירי המחזמר הנמצאים בחוברת). דניאל סמבורסקי עלה ארצה בשנת 1933 והשתלב בחיי המוסיקה כמלחין של שירי ילדים ומבוגרים. בשנת 1934 חל מפנה בחיי יצירתו כאשר הלחין את שירי הסרט הדוקומנטרי "לחיים חדשים", שהיה הסרט העברי הראשון ש"גם דיבר וגם שר" (פרטים וסיפורים בחוברת התקליטור). בצד עבודתו כמחנך ומורה למוסיקה החל סמבורסקי גם לכתוב לחנים לבימה הקלה ("המטאטא", ה"לי לה לו" ואחרים), כתב מוסיקה רצינית (בכיוון הקלאסי) ויצירות לא מעטות מפרי עטו בוצעו על ידי תזמורות וזמרים בתחום המוסיקה הרצינית .

החל משנת 1949 החל ללמד בסמינר למורים על שם שיין בפתח תקוה (המוסד לא קיים יותר) ובסמינר על שם לוינסקי (השומר על גחלת החינוך המוסיקלי עד היום) בתקופת "טרום העצמאות". בתחנת הרדיו שנקראה אז "פלסטיין ברודקאסטינג סרויס" (רשות השידור של פלסטינא) ניהל סמבורסקי בקביעות לימוד שיר חדש אחת לשבוע (קל להבין מדוע "זמר הפלוגות" לא נכלל בין השירים שלימד). סמבורסקי חיפש תמיד (ומצא) את אותו קו תפר כמעט בלתי נראה שבין מזרח למערב ובדיעבד ברור היום כי חלק גדול מיצירתו ינון לנצח. 

סמבורסקי היה זה ש"המציא" את ערבי הזמר אשר אותם ניהל בבית ברנר במשך חמש עשרה שנים רצופות בכל ליל שישי, וכל הקרדיט של מי שהחל במסורת זו מגיע לדניאל סמבורסקי, ורק לו! 
באותה תקופה, ערך עם משה גורלי שלושה ספרי זמר לתלמיד, ספרים אשר עד היום הזה מהווים "אורים ותומים" לכל מי שלוקח את שירי ארץ ישראל ברצינות.
דניאל סמבורסקי ערך בעצמו את ספר שיריו "אדמה ושמי שמים" אך לא זכה לראותו יוצא לאור.

more...
puter molotay's comment, February 27, 2013 3:59 AM
חסר מידע על השירים
liel katz's comment, February 27, 2013 4:11 AM
מספיק מידע אשר עוזר לנו להבין מי הוא באמת
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

השיר לאדמה לחן-דניאל סמבורסקי

מילים: עודד אבישר
לחן: דניאל סמבורסקי
שנת הלחנה: 1943

גֶּבַע, סֶלַע, נִיר וָרֶגֶב
לִי תַּחְרֹזוּ זֶמֶר-עַם:
אַדְמָתִי – גָּלִיל גַּם נֶגֶב –
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם.

שׁוּר, הַבִּיטָה!
דָּן, חֲנִיתָה!
גַּם גְּבוּלוֹת, גַּם רְבִיבִים,
אֶלֶף הֵנָּה,
שִׁיר יָרֹנָּוּ –
לִגְבוּלָם בָּנִים שָׁבִים.

נִיר בְּתוּלִים פִּלְחִי מַחְרֶשֶׁת,
בִּתְלָמַי זִרְעִי שִׁירָה!
אַדְמָתִי, אַדְמַת מוֹרֶשֶׁת
רֹנִּי רֹן, לֹא עֲקָרָה!

שׁוּר, הַבִּיטָה...
more...
liel katz's comment, February 27, 2013 4:11 AM
שיר יפה
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

דניאל סמבורסקי

דניאל סמבורסקי נולד בקניגסברג בירת פרובינציית פרוסיה המזרחית שבקיסרות הגרמנית בשנת 1909, בנם של סֶלמה ומנחם סמבורסקי. הוריו היגרו מהאימפריה הרוסית, והוא גדל בבית ציוני דובר עברית. אביו היה כתב העיתון העברי "הצפירה" בקניגסברג, וכיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. למד נגינה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון של דנציג והחל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. בארץ הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים וכן מנגינות לשירי ילדים. עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עסק בהוראת המוזיקה בגימנסיה הריאלית "בלפור" ובבית הספר היסודי "הכרמל" בתל אביב. בשנות החמישים היה סמבורסקי מורה ומרכז המקהלות של סמינר גבעת השלושה. חלק ניכר משיריו נכתבו למקהלות לדוגמה ל"מקהלת הפועלים".

בתחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים" היה לסמבורסקי מדור שבו לימד מידי שבוע שיר עברי חדש.

משיריו הנודעים: "זמר הפלוגות", שהיה הימנון פלוגות השדה ("הפושים") בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, "שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע"), "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") – שלושתם למלים של נתן אלתרמן, "שיר הכביש" (הך פטיש) ו"שיר החירות" ("פנינו אל השמש העולה"), למילותיו של המשורר יצחק שנהר.

בתקופת המדינה שימש כמורה למוזיקה בסמינרים. סמבורסקי הוא זה שהחל במסורת של ערבי הזמר.

היה נשוי לחרמונה לבית שושני, ואב לבת.

נפטר בשנת 1977 לאחר מחלה ממושכת, בגיל 68. נקבר בבית העלמין קריית שאול.‏[1]

more...
No comment yet.
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

שירים של דניאל סמבורסקי

:השירים שלו

מן הקיץ הארוך ההוא

נותרתי
מהלכת בין שברי- מבטים  שאימת סוף
בם וערפל בעיני בו נלפתות עיניך
לצלילים להיאחז
בחייהם
ויותר את נפשי לא ידעת.
עכשיו, צלילך בא ונאלם בי בא ונאלם
קראני להיות
שוקדת בתוך נשימת המנגינות
שהחסרתי ובאלומתן
להשיב
עלומי- צלילך.

more...
puter molotay's comment, February 27, 2013 3:58 AM
חסרים שירים
liel katz's comment, February 27, 2013 4:09 AM
שירים יפים ומספיק מידע אתר מצוין
nikol tatarjichki's comment, February 27, 2013 4:23 AM
שירים יפים וחשובים בתרבות ישראל
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

דניאל סמבורסקי

דניאל סמבורסקי | דניאל סמבורסקי | Scoop.it

מלחין דניאל סמבורסקי שנולד בראשית המאה בפרוסיה המזרחית ועלה ארצה בגל הראשון של העלייה הייקית (1933) מיד לאחר עלות היטלר לשלטון, רכש בשנים הבאות את התואר – מלחינם של שירי ההתיישבות העובדת. היו אלה השירים ששיקפו את הערך העליון של החברה היהודית החדשה בביתה הלאומי ועל-כן היו לנכסי צאן ברזל של התרבות ההגמונית באותה עת. שוב היה זה בן התרבות הגרמנית שהיתווה דרך מוסיקלית לוותיקי הארץ יוצאי התפוצה המזרח-אירופית. הבולט בשיריו והשמור לטוב בקרב הנוהים אחר הנוסטאלגיה עד היום הזה הוא "שיר העמק" (באה מנוחה ליגע..) אך גם אחרים כמו "שיר בוקר" (בהרים כבר השמש מלהטת) ו"על כתף הר פורח כפרי זה הקטן".  בתו של דניאל סמבורסקי נזכרת בערגה רבה ב"קינדרשטובה" שלה ובאביה המנוח, אף הקדישה לו שיר בשורות הבאות

more...
No comment yet.
Scooped by shon mazor
Scoop.it!

דניאל סמבורסקי - זמרשת - זמר עברי מוקדם

נולדתי בשנת 1909 בעיר קניגסברג, שהיתה אז בירתה של פרוסיה המזרחית. בין חמשת אלפים יהודיה היו רבים מיוצאי רוסיה וגם באוניברסיטה למדו יהודים רבים, שלא נתקבלו בגלל יהדותם במכללות רוסיה.

גם הורי היו מיוצאי רוסיה. אבי בא לקניגסברג בשנת 1896 מהעיר רומני באוקראינה. אני מדגיש את העובדה הזאת, כי להווי היהודי המזרח-אירופי על מנגינותיו ולשירי יידיש החסידיים היתה השפעה מכרעת על התפתחות סגנוני המוסיקלי.

אבי היה ציוני נלהב מתקופת חובבי ציון. בבואו לקניגסברג יסד את ה"עברי" ואת ההסתדרות הציונית. הוא לא הרגיש את הצורך ללמד את יהודי גרמניה יהדות וציונות ולא פעם הסתכסך אתם. אבי אהב להתכתב עם אישים רבים על נושאים שונים, ועד היום שמורים אצלי מכתבים מאחד העם, סוקולוב, וולפסון, הרבנים רילף וריינס ואח'. חלק גדול מהמכתבים מסר אבי בזמנו לספריה הלאומית. כאשר בא אבי לגרמניה, הסתגל מהר לתרבות המערבית, מבלי לשכוח את הערכים העבריים. בבית דברו אתנו – היינו שני אחים ואחות – עברית.

את הכשרון המוסיקלי ירשתי מאמי, שהיתה ממשפחת קבק. היו לי שני בני-דודים – הם ניספו בשואה – שהיו פסנתרנים וזמרים לא רעים. השיר העברי שידעתי לשיר עוד בגיל חמש היה דווקא שיר שנשכח לגמרי "יהודי קטן אני אך מלא עז ואיל". וכמובן גם ידעתי לשיר את "שם בארץ חמדת אבות", "שאו ציונה" ו"הוי ארץ מולדת".

בגיל שמונה התחלתי לנגן בפסנתר. הייתי השלישי במשפחה שניגן, גם אחי הבכור שמואל, ואחותי ז"ל ניגנו על אותו הפסנתר. לעתים קרובות ניגנו בארבע ידיים. זוכר אני שכבר בגיל 12 ידעתי לנגן די טוב פרימה ויסטה [קריאה מהדף]. נהגתי לפני לכתי לקונצרט לקנות את התוים של היצירות המנוגנות, ועקבתי אחרי הצלילים עם הפרטיטורה ביד. נמצא בידי קטע מתוך עתון היתולי שהוציאו אז חברי, ושם מודעה: "הקונצרט הסימפוני ביום שלישי יתבטל, כי המבקר בן העשר דניאל סמבורסקי חלה פתאום".
את נסיונותי הראשונים בקומפוזיציה התחלתי בגיל תשע. היו אלה מנגינות לשירים של היינריך היינה. הלחנתי את הבלדה המפורסמת "בלשצר" – עם הקדמה ארוכה לפסנתר עם באורים – ורבים משיריו הליריים. כתבתי גם קטעים לפסנתר. כאשר עברנו, בשנת 1923, לגור בעיר דאנציג, המשכתי בלימודי הנגינה. בהיותי בן 17 למדתי בקונסרבטוריה העירונית גם צ'לו והמקצועות התאורטיים. כיוון שידעתי עברית – התוודעתי עם המשוררים ה"חדישים" וחיברתי מוסיקה לשירים רבים של אלישבע ואברהם שלונסקי.

כאשר נסעתי לברלין ללמוד רפואה ומוסיקה – רפואה לפי הפצרת הורי, מוסיקה לפי רצוני אני – חשבתי בלבי שאהיה רופא שמתעניין בזמנו הפנוי במוסיקה...לא ידעתי אז שאהיה מוסיקאי שמרבה לבקר אצל רופאים...

בברלין למדתי אצל הפרופסורים קורט זקס, ארנסט הורנבוסטל ופרידריך בלומה. האחרון היה אז מרצה צעיר למדי, הוא התפרסם אחר כך כעורך האינציקלופדיה המוסיקלית הגדולה M.G.G. . המורים הרוחניים שלי היו אייזלר וקורט ווייל. מאד הושפעתי מהם וסגנון השירים שחיברתי היה מן מזיגה של מלוס חסידי וריתמוס "סונגי" לפי "אופרה בגרוש", מוסיקה שכבשה אז את כל העולם.

בברלין כתבתי את היצירה הגדולה הראשונה שלי: מוסיקה למחזה תעמולתי ציוני בשם "הפתרון היחידי". את המחזה כתב סלי לוין, היום ד"ר שאול לוין, מנהל מחלקת החינוך של עיריית תל-אביב. המחזה כתוב בסגנון המחזות הסוציאליסטיים של התקופה ההיא, כלומר: טקסט, סונגים מושרים ע"י מקהלת תנועה גדולה, פלקטים ענקיים עם סיסמאות תעמולה, קולנוע וכו'. בברלין הציגה את המחזמר הזה להקה מיוחדת שקראה לעצמה "ברק". חברי הלהקה היו לרוב סטודנטים צעירים, חברי האיגוד האקדמאי הציוני ק.י.פ.. בחלק הראשון של המחזה מוצג הסבל היהודי בכל העולם. בסצנות קצרות וקולעות מראים את הגורל המר של היהודים בתפוצות באירופה, גם באמריקה ובעיקר ברוסיה; רבים היו היהודים בגרמניה שפזלו אז לעבר מוסקבה. בחלק השני של המחזה מראים את הפתרון היחידי לשאלת היהודים: ארץ-ישראל. משמיעים שירי מולדת ובנין חדשים, אבל גם אינם מסתירים מעיני הצופים את השאלה הערבית. אפילו המופתי מופיע בנאום הסתה. בסוף מושר סונג, שקורא לקהל להצטרף לשורות התנועה הציונית. היתה זאת התקופה המתוחה לפני עליית היטלר, ולהצגה היתה הצלחה עצומה. "הפתרון היחידי" תורגם לשש שפות והסונגים מתוכו נעשו פופולאריים ביהדות גרמניה ומרכז אירופה. על ההצגה בפראג ניצח פרנק פולאק, הוא פרנק פלג, הידוע לכולנו. בשני לחנים השתמשתי אחר כך בארץ עבור שירים אחרים: "בהרים כבר השמש מלהטת" לנתן אלתרמן ו"פנינו אל השמש העולה" ליצחק שנהר. כאמור נכתב והוצג המחזה כבר שנה לפני עליית היטלר,אבל להפתעת כולנו דרשו השלטונות בגרמניה גם בתקופת היטלר להציג את המחזה, כי הוא קרא את היהודים לעזוב את גרמניה.

התמלוגים מההצגות, שקבלתי במשותף עם חברי סלי לוין, 50 מרקים להצגה – אפשרו לי להמשיך בלימודי, כי היה עלי עכשיו לדאוג לעצמי. בינתיים מתה אמי בדאנציג, ואבי, שהיה זקן וחולני, עלה ארצה לגור עם אחי שמואל, שכבר כיהן מזמן כמרצה לפיסיקה באוניברסיטה בירושלים. בסוף פברואר 1933 – אני זוכר שזה היה בליל שריפת הרייכסטאג בברלין – נסעתי לפי הזמנת ההסתדרות הציונית בשוויצריה לציריך ובאזל, כדי לביים את המחזמר הנ"ל. כשלושה חדשים הייתי בשוויצריה. בינתיים הורע המצב הפוליטי באירופה. היטלר עלה לשלטון ולא היה לי שום חשק לחזור לגרמניה ולגמור את לימודי הרפואה. בטחתי באמונתי שאוכל להרויח את לחמי בארץ כמוסיקאי. קבלתי סרטיפיקט והגעתי בסוף מאי 1933  באניה "לוקארנו" לנמל יפו. גרתי יחד עם אבי אצל ד"ר חיים בוגרשוב (בוגר), אז מנהל הגימנסיה "הרצליה". זמן מה עבדתי עבודה פיסית, אך כעבור כמה חודשים התחלתי ללמד מוסיקה בכמה בתי ספר יסודיים ותיכוניים. עמדה לי בקיאותי בנגינה, וידיעת רוב השירים המושרים בארץ עוד מהיותי חבר בתנועות נוער בחוץ לארץ. רציתי להתקבל כמורה למוסיקה בכפר הנוער בן-שמן, אבל המנהל ד"ר להמן דחה אותי, כי לא ידעתי אז לנגן בחלילית. היום אינני מצטער על הכשלון הזה!

עד מהרה השתלבתי בחיים המוסיקליים בארץ. חברתי שירי ילדים רבים וגם שירים עממיים, שנפוצו מהר. אני לימדתי אותם ב"הבימה לנוער". "הבימה לנוער" היה מוסד נכבד ביותר, ומקובל על תלמידי הגימנסיות. בשבת אחרי הצהריים קויימו הרצאות של טובי המשוררים והמרצים על שאלות תרבות ואמנות וכך חינכו בעקיפין את הנוער להיות מבקרי התיאטרון וחובביו בעתיד. כל שבוע לימדתי בחוג את שירי החדשים. הפגישה של החוג היתה בתא"י, עכשיו הקולנוע "שדרות", מנהלת החוג – מרגוט קלאוזנר. על ידה קבלתי גם את ההזמנה לכתוב מוסיקה לסרט. זה היה הסרט העברי הראשון שהפיקה קרן היסוד יחד עם חברת פוקס (עם עזרה כספית של הגב' קלאוזנר, כי לקרן היסוד לא היה די כסף למימון הסרט!) – בשם "לחיים חדשים". אחד השירים מתוך הסרט בו הופעתי גם כשחקן וזמר הפך ללהיט: "באה מנוחה ליגע" לפי מילים של נתן אלתרמן. אחרי הצלחה זאת קיבלתי הזמנות חדשות לכתוב מוסיקה להצגת ה"מטאטא" ולבימות זעירות אחרות.

שירים רבים שחיברתי בשנות השלושים המאוחרות, מושרים עד היום, למשל "זמר הפלוגות", שהלחנתי לפי המילים של אלתרמן. ערב אחד בא אלי שליח ה"הגנה", נתן לי את המילים ואמר שמחר יתקיים כנס פלוגות ויגייט במשק הפועלות בצפון תל-אביב, ועלי לחבר מנגינה. חיברתי באותו ערב את המנגינה ושרים אותה בתור שיר מרכזי בכל יום עצמאות. זו אחת המנגינות שלא היו לי לבטים בחיבורה. לא שיניתי שום תו, וכמה מחקתי ושיניתי במנגינות אחרות!

זה עשרים שנה שאני מלמד בבתי מדרש למורים וגננות. ברצוני להדגיש, שעצם עבודת ההוראה אינה נטל עבורי. להיפך: אני נהנה מההוראה ויש לי סיפוק רב כמורה ומחנך מוסיקלי, בעיקר של מורים כוללים. אני חושב שהמורה הכולל אינו זקוק לידיעה מעמיקה בתיאוריה וקונטרפונקט, כי אם לטיפוח לצד הרגשי וללימוד ההבחנה של הטוב במוסיקה, ז"א הוא צריך ללמוד לדעת להבדיל בין טוב ורע. לא כל שיר עברי בסגנון מזרחי הוא טוב רק בגלל היותו מזרחי! לדעתי מצווים אנו לחתור למזיגה של מערב ומזרח בסגנוננו החדש.

בחברי מוסיקה אני מושפע לא רק מתוכן השיר, כי אם במיוחד מצלצולו ומקצבו. נוהג אני להגיד לתלמידי: בראשית ברא אלוהים את הריתמוס. גם צלצול התנועות חשוב. אין לשיר שירים בתרגום, כי אם בשפה המקורית. זוכר אני הרצאה של מורי בלומה מלפני 36 שנים, שהוכיח לנו, לתלמידים, שהמנגינה של שוברט למילים של גיטה "ורד בר" היא מבחינה פיסיקלית-אקוסטית המנגינה הנכונה.

אני ממשיך עד היום, אם גם לא באינטנסיביות כמו בגיל צעיר, בהדרכה של שירה בציבור. הייתי בארץ אחד הראשונים שעסק בזה. משנת 1935 עד 1950, 15 שנים תמימות ניהלתי כל ליל שישי, אפילו בקיץ הלוהט – בלי מיזוג אויר! – את השירה בציבור בבית ברנר. לא החסרתי ערב, וכאשר נסעתי בשנת 1937 לחדשים אחדים לחוץ לארץ, היה לי קשה מאד להשיג ממלא מקום. בימים ההם זה היה הארוע היחיד בלילות שבת בעיר תל-אביב. וכל האינטיליגנציה של תל-אביב, גם מצפון העיר, באה לערבי שבתות בבית ברנר; שם שמעו הרצאות מעניינות ובנוסף שרו בכל ליבם ומאודם שעה ארוכה ויותר. מכיוון שבא קהל רב – דמי הכניסה הסמליים היו מחצית הגרוש! – החתימו את פנקסי החבר, וכל אחד היה רשאי לבקר שם רק פעם בשבועיים!

ניהלתי כאן בארץ קורסים רבים למורים וגננות, בהם לימדתי שירים חדשים וישנים. יחד עם משה גורלי ערכתי 3 קבצים של "שירים ומנגינות" לבית הספר ולעם, הספר המודרג הראשון, שמופיעים בו כל השירים בהתאם לגיל ולתוכן. הספרים הופיעו במהדורות רבות. בזמן האחרון התחלף המו"ל והספרים נקראים עכשיו "שירו שיר".

איזה סוג של מוסיקה אני אוהב? מוסיקה מכל התקופות וגם מוסיקה חדישה וג'אז. אני מעדיף מוסיקה הומופונית על פוליפונית, ז"א הנדל על באך, סטראוינסקי ופרוקופייב על הינדמיט ושנברג.

עכשיו הנני עסוק  בהוצאת כמאה משירי בספר שיופיע בהוצאת "חינוך ותרבות", וספר דידקטי על הוראת המוסיקה בסמינרים.

more...
nikol tatarjichki's comment, February 27, 2013 4:24 AM
מידע חשוב ומרתק על דניאל סמבורסקי מאוד עניין אותי